הבועה שסירבה להתפוצץ: למה הביטקוין הוא ההונאה הגדולה של המאה ה-21
אחרי 15 שנה של הבטחות ריקות, הגיע הזמן לומר את האמת • המטבע הדיגיטלי לא פתר שום בעיה אמיתית • זו פירמידה מתוחכמת שמחכה לקריסה הבאה
אני זוכר היטב את הרגע שבו שמעתי לראשונה על ביטקוין. זה היה ב-2013, וחבר טוב ניסה לשכנע אותי להשקיע "רק אלף דולר" במה שהוא כינה "המהפכה הפיננסית הבאה". הוא דיבר בהתלהבות על טכנולוגיה שתחסל את הבנקים, תאפשר עסקאות מיידיות וזולות, ותשחרר אותנו מעריצות הממשלות. היום, כשאני מסתכל אחורה, אני שמח שלא נכנעתי לפיתוי.
לא בגלל שהחמצתי רווחים – נכון, אם הייתי קונה אז ומוכר בשיא, הייתי עשיר. אבל הבעיה האמיתית היא שאחרי 15 שנה, הביטקוין לא קיים אף אחת מההבטחות שלו. זה עדיין לא מטבע שימושי, זה לא פתרון טכנולוגי לשום בעיה אמיתית, וזה בהחלט לא "הזהב הדיגיטלי" שמבטיחים לנו.
אחרי 12 שנה, מטבעות הקריפטו כמעט לא משחקים שום תפקיד בפעילות הכלכלית הרגילה. כמעט הפעם היחידה שאנחנו שומעים עליהם כאמצעי תשלום היא בהקשר של פעילות בלתי חוקית
המטבע שאיננו מטבע: הכישלון הגדול של הביטקוין
בואו נתחיל מהבסיס. מטבע אמור לשמש שלוש מטרות: אמצעי חליפין, מאגר ערך ויחידת חשבון. הביטקוין נכשל בכל שלושת המבחנים האלה בצורה מרהיבה.
כאמצעי חליפין? נסו לקנות קפה בביטקוין. תחכו עשר דקות לאישור העסקה, תשלמו עמלה של 5-20 דולר, ותגלו שעד שהעסקה אושרה, ערך ה"כסף" שלכם עלה או ירד ב-10%. כפי שאמר הכלכלן נסים טאלב: "משהו שזז 5% ביום, 20% בחודש – למעלה או למטה – לא יכול להיות מטבע. זה משהו אחר".
תנודתיות הביטקוין לעומת שער הדולר-יורו
הבעיה הראשונה: חוסר השימושיות המוחלט
פול קרוגמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הציג את הנקודה בצורה הכי ברורה: "אני תמיד שואל בפגישות עם חובבי קריפטו: איזו בעיה הטכנולוגיה הזו פותרת? מה היא עושה שטכנולוגיות אחרות, הרבה יותר זולות וקלות לשימוש, לא יכולות לעשות באותה מידה או טוב יותר? עדיין לא שמעתי תשובה ברורה".
- רוצים להעביר כסף מהר? יש Venmo, PayPal ואינספור אפליקציות
- רוצים פרטיות? מזומן עדיין עובד מצוין
- רוצים השקעה? יש מניות, אג"ח ונדל"ן עם ערך אמיתי מאחוריהם
- רוצים הגנה מפני אינפלציה? זהב קיים כבר אלפי שנים
הביטקוין הוא פתרון מחפש בעיה. אחרי 15 שנה, הוא עדיין לא מצא אותה – מלבד הלבנת הון, סחר בסמים וסחיטת כופר
משחק הפירמידה הגדול ביותר בהיסטוריה
הבעיה השנייה, והחמורה יותר, היא שהביטקוין פועל בדיוק כמו משחק פירמידה. כמו שאיתן אבריאל כתב בצורה כל כך מדויקת: "הרווח תלוי במכירה לפראייר גדול יותר".
חשבו על זה לרגע. מאחורי מניה יש חברה שמייצרת מוצרים או שירותים. מאחורי אג"ח יש הבטחה לתשלום ריבית. מאחורי נדל"ן יש נכס פיזי. מאחורי הביטקוין? כלום. אפס. נאדה.
מה מבטיחים תומכי הביטקוין?
- ביזור והיפטרות מבנקים
- עסקאות זולות ומהירות
- פרטיות ואנונימיות
- הגנה מפני אינפלציה
- מטבע גלובלי אוניברסלי
מה קורה במציאות?
- ריכוז אצל "לווייתנים" ובורסות
- עמלות גבוהות ועסקאות איטיות
- כל עסקה נרשמת לנצח
- תנודתיות קיצונית
- שימוש אפסי בכלכלה האמיתית
הראיות לכך שזו בועה ספקולטיבית
פרופסור יוג'ין פאמה, אבי תיאוריית השווקים היעילים וזוכה נובל, הסביר את הבעיה בצורה פשוטה: "אם אני לא משתמש בביטקוין לביצוע עסקאות, אין לו ערך אמיתי. זה רק מספרים, אין שימוש אמיתי לזה".
והנתונים תומכים בו. מחקר עדכני מצא ש-90% מהעסקאות בביטקוין אינן "משמעותיות כלכלית" – כלומר, זה רק אנשים שסוחרים בו הלוך ושוב, לא משתמשים בו באמת.
הנזק הסביבתי: פשע אקולוגי בקנה מידה פלנטרי
אבל גם אם נתעלם מכל הבעיות הכלכליות, יש כאן עוד פשע – הפשע הסביבתי. כריית הביטקוין צורכת יותר חשמל ממדינות שלמות. נוריאל רוביני, שחזה את משבר 2008, אמר זאת בצורה הכי ברורה:
"הערך הבסיסי של הביטקוין הוא אפס, והוא יהיה שלילי אם יוחל מס פחמן ראוי על ייצורו האנרגטי המזהם"
פרופ' נוריאל רוביני
צריכת החשמל המטורפת של כריית ביטקוין בהשוואה למדינות
האמת על ה"אימוץ המוסדי" – עוד תרגיל שיווקי
תומכי הביטקוין אוהבים להצביע על חברות כמו טסלה ש"אימצו" ביטקוין. אבל בואו נבדוק מה קרה באמת. טסלה קנתה ביטקוין ב-1.5 מיליארד דולר, ואז מכרה חלק גדול ברווח. זה לא אימוץ – זו ספקולציה.
וכמה אנשים באמת קונים טסלה בביטקוין? הנתונים מראים שפחות מ-5% מהעסקאות אצל קמעונאים שמקבלים ביטקוין נעשות בפועל במטבע הדיגיטלי. למה? כי אף אחד לא רוצה להוציא היום ביטקוין שאולי יהיה שווה כפול מחר – או חצי.
אפילו הפלינסטונס הייתה להם מערכת מוניטרית מתוחכמת יותר מביטקוין. לפחות האבנים שלהם היו יציבות בערכן
מי באמת מרוויח מהביטקוין?
השאלה החשובה באמת היא: מי מרוויח מכל הסיפור הזה? התשובה פשוטה:
- הלווייתנים המוקדמים – אלה שקנו כשהביטקוין עלה גרושים ומחזיקים כמויות עצומות
- הבורסות – שגובות עמלות על כל עסקה, לא משנה אם המחיר עולה או יורד
- המשפיענים והמשווקים – שמקבלים תשלום כדי לקדם את ה"השקעה" הבאה
- הפושעים – שמשתמשים בביטקוין להלבנת הון, סחר בסמים וסחיטה
ומי מפסיד? המשקיעים הקטנים שנכנסים מאוחר, מאמינים להייפ, וקונים בשיא לפני הקריסה הבאה.
המיתוס של "הטכנולוגיה המהפכנית"
אחד הטיעונים החוזרים של תומכי הביטקוין הוא שה-blockchain היא טכנולוגיה מהפכנית. אבל אחרי 15 שנה, איפה המהפכה? איפה היישומים האמיתיים?
כפי שקרוגמן ציין, בעולם הטכנולוגיה 12 שנה זה נצח. הוא הביא דוגמאות: Venmo הושק ב-2009 והפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. האייפד הושק ב-2010 ושינה את עולם המחשוב. Zoom הושק ב-2012 ומאפשר תקשורת גלובלית. ומה עם הביטקוין? עדיין מחכים ל"אפליקציית הרוצח" שתצדיק את קיומו.
| טכנולוגיה | שנת השקה | שימוש יומיומי כיום |
|---|---|---|
| ביטקוין | 2009 | כמעט אפס |
| 2009 | מיליארדי משתמשים | |
| 2010 | מיליארדי משתמשים | |
| Uber | 2009 | מיליוני נסיעות ביום |
אז מתי הבועה תתפוצץ?
השאלה היא לא אם, אלא מתי. כמו שראינו ב-2017-2018, הביטקוין יכול לקרוס מ-20,000 דולר ל-3,000 דולר. בועות ספקולטיביות תמיד מתפוצצות בסוף – השאלה היא רק כמה אנשים ייפגעו בדרך.
רוביני צופה שהבועה הנוכחית תסתיים "במשבר נוסף". טאלב מזהיר שזו "תכנית פונזי פתוחה". פאמה אומר שאין לזה ערך אמיתי. כשכל הכלכלנים הרציניים מסכימים על משהו, כדאי להקשיב.
ההיסטוריה לא חוזרת על עצמה, אבל היא מתחרזת. בועת הטוליפ בהולנד, בועת הדוט-קום, משבר הסאב-פריים – כולן התחילו עם הבטחות לעושר קל ונגמרו באותו אופן
הסיכום: תתרחקו מהפירמידה הדיגיטלית
אחרי 15 שנה, הגיע הזמן להודות במציאות. הביטקוין הוא לא מטבע, לא טכנולוגיה מהפכנית, ולא "זהב דיגיטלי". זו פשוט ספקולציה מאוד מסוכנת, עטופה בטכנובבל ומקודמת על ידי אנשים עם אינטרסים ברורים.
אם אתם רוצים להמר בקזינו הדיגיטלי – זו זכותכם. אבל תפסיקו לקרוא לזה השקעה, תפסיקו לדבר על טכנולוגיה מהפכנית, ובעיקר – תפסיקו לשכנע אחרים להצטרף למשחק הפירמידה הזה.
כי בסופו של יום, כמו בכל משחק פירמידה, מישהו יישאר עם השק ביד. והסיכוי הגדול הוא שזה יהיה אתם.
- הביטקוין נכשל ככסף – הוא לא אמצעי חליפין יעיל, לא מאגר ערך יציב ולא יחידת חשבון
- אין לו ערך פנימי – בניגוד לנכסים אמיתיים, מאחורי הביטקוין אין כלום
- זו בועה ספקולטיבית קלאסית – הרווח תלוי אך ורק במציאת קונה במחיר גבוה יותר
- הנזק הסביבתי עצום – צריכת חשמל של מדינות שלמות בשביל כלום
- אחרי 15 שנה – עדיין אין שימוש אמיתי בכלכלה הרגילה
- הכלכלן פול קרוגמן: "ביטקוין – טכנובבל וחירות דמיונית"
- נסים טאלב מסביר מדוע ביטקוין הוא "תרמית פונזי גלויה"
- פרופ' נוריאל רוביני: "בועת הקריפטו גרועה מבועת הטוליפ"
- מחקר: 90% מהעסקאות בביטקוין אינן משמעותיות כלכלית
*הכותב הוא כלכלן ויועץ השקעות בכיר. הדעות המובעות בטור הדעה הן דעותיו האישיות ואינן משקפות בהכרח את עמדת המערכת.
המאמר נכתב למטרות מידע והשכלה בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות מקצועי או תחליף לייעוץ אישי המותאם לצרכיו ולנסיבותיו הייחודיות של כל אדם. המחבר והמערכת אינם אחראים להחלטות השקעה כלשהן שיתקבלו על בסיס המידע המובא במאמר זה.