דלג לתוכן העמוד

מחשבון חיסכון לקצבה

חשב כמה צריך לחסוך כדי למשוך קצבה עתידיתחיסכון יעד מטרהחישוב לפי סכום חיסכון חודשי או חד פעמי בתחילת התקופהסכום החיסכון הדרוש עם ובלי ניכוי דמי ניהולחישוב לחיסכון חייב במס או פטור ממס

מחשבון משיכות חודשיות עתידיות

חשב כמה צריך לחסוך כדי למשוך סכום קבוע בכל חודש במהלך תקופה עתידית מוגדרת.

הסכום שברצונך למשוך בכל חודש בעתיד (₪)

כמה חודשים ברצונך לקבל משיכה חודשית

תוך כמה שנים תתחיל למשוך את הכסף

התשואה השנתית הצפויה באחוזים

דמי הניהול השנתיים באחוזים

אחוז האינפלציה השנתית הצפויה

סמן אם החיסכון פטור ממס רווחי הון

סמן אם ההפקדה מתבצעת בתחילת החודש

תוצאות החישוב

הפקדה חד-פעמית

ללא דמי ניהול ומס סכום נדרש ללא דמי ניהול
טוען…
עם דמי ניהול בלבד
טוען…
עם דמי ניהול ומס סכום נדרש עם דמי ניהול
טוען…
ליעד בערכים ריאליים
טוען…

הפקדה חודשית

ללא דמי ניהול ומס סכום נדרש ללא דמי ניהול
טוען…
עם דמי ניהול בלבד
טוען…
עם דמי ניהול ומס סכום נדרש עם דמי ניהול
טוען…
ליעד בערכים ריאליים
טוען…

שאלות נפוצות

איך המחשבון עובד ומה הוא יכול לחשב?

המחשבון מחשב כמה אתם צריכים לחסוך כדי למשוך קצבה חודשית קבועה לתקופה שתגדירו.

סוגי החסכון שניתן לחשב:

💰 חסכון חד פעמי:
השקעה של סכום אחד גדול בתחילת התקופה, ללא הפקדות נוספות.

📅 חסכון חודשי:
הפקדה קבועה מדי חודש לאורך כל תקופת החיסכון.

תוצאה מדויקת:
המחשבון לוקח בחשבון את התשואה המורכבת ומחשב עבורכם את הסכום המדויק שאתם צריכים לחסוך כדי להגיע לקצבה החודשית הרצויה.

מה ההבדל בין כל מחשבוני החסכון באתר?

באתר יש מספר מחשבוני חסכון מתמחים, כל אחד נועד לסוג אחר של חישוב:

🎯 מחשבוני חיזוי עתידי

📊 מחשבון חסכון:
מחשב כמה תצברו בעתיד בהתאם לפרטי החסכון הנוכחיים שלכם.

🏆 מחשבון יעד חסכון:
עובד בכיוון ההפוך – מחשב כמה אתם צריכים לחסוך (חד פעמי או חודשי) כדי להגיע לסכום מסוים במועד עתידי שתגדירו.

💰 מחשבון קצבה (המחשבון הנוכחי):
דומה למחשבון יעד חסכון, אבל מחשב כמה צריך לחסוך כדי למשוך קצבה קבועה לתקופה מוגדרת (במקום משיכה חד פעמית).

⚖️ מחשבוני השוואה

📈 מחשבון ריבית דריבית והשוואת תשואות:
משווה בין שני מסלולי השקעה עם תשואות שונות ומציג את הצבירה בכל אפשרות. כלי עוצמתי להמחשת ההשפעה של ריבית דריבית – ככל שטווח הזמן עולה, הפערים נהיים גדולים יותר אפילו בהבדלי תשואה קטנים.

💡 תכונה מתקדמת: במקום להזין תשואות ידנית, תוכלו לבחור מסלולי השקעה קיימים והמחשבון יחשב לפי התשואות האמיתיות המעודכנות.

💸 מחשבון השוואת דמי ניהול:
פותר בעיה מורכבת בקרנות פנסיה – כיצד לבחור בין שני סוגי דמי ניהול שונים (מההפרשות מול מהצבירה).

לדוגמה:
אפשרות א': דמי ניהול יקרים מההפרשות + זולים מהצבירה
אפשרות ב': דמי ניהול זולים מההפרשות + יקרים מהצבירה

המחשבון יגיד לכם איזו אפשרות עדיפה היום, ומתי משתלם לעבור לאפשרות השנייה.

👨‍👩‍👧‍👦 מחשבון מתקדם לתכנון משפחתי

💒 מחשבון חתונות ילדים:
מתכנן חסכון מורכב עם מספר אירועי משיכה (חתונות מספר ילדים) ומספר סוגי חסכונות (חלקם חייבים במס, חלקם פטורים).

מה המחשבון עושה:
• מקבל פרטי ילדים וסכומים נדרשים לחתונות
• מקבל פרטי החסכונות הקיימים
• בונה תוכנית חסכון מקיפה ומפורטת
• נותן מענה מלא לחסכון לחתונות כל הילדים

💡 טיפ: התחילו עם מחשבון החסכון הבסיסי להבנת העקרונות, ואז עברו למחשבונים המתקדמים לפי הצרכים הספציפיים שלכם.

האם יש הבדל בין הפקדה בתחילת החודש לסוף החודש?

כן, יש הבדל בסכום החסכון הנדרש.

הפקדה בתחילת החודש:
כאשר מפקידים בתחילת החודש, סכום ההפקדה צובר תשואה גם במהלך חודש ההפקדה עצמו. זה אומר שהכסף "עובד" יותר זמן.

הפקדה בסוף החודש:
כאשר מפקידים בסוף החודש, סכום ההפקדה מתחיל לצבור תשואה רק מהחודש הבא. במילים אחרות, הכסף "מחמיץ" חודש שלם של תשואה.

השורה התחתונה:
למרות שבדרך כלל לא מדובר בהבדלים עצומים, לאורך זמן ההפרש יכול להיות מורגש. לכן הוספנו את האפשרות הזו למחשבון כדי לאפשר חישוב מדויק ומותאם אישית.

למה חשוב להזין את נתון האינפלציה השנתית?

האינפלציה משפיעה על שני היבטים מרכזיים בחסכון שלכם:

💸 1. מיסוי – מס רווחי הון ריאלי

מס רווחי הון בישראל הוא מס ריאלי – אתם משלמים 25% רק על הרווחים הריאליים (לאחר ניכוי האינפלציה).

דוגמה:
• הפקדתם: 100 ש"ח
• צברתם תשואה: 100 ש"ח נוספים (סה"כ 200 ש"ח)
• בגלל אינפלציה, 200 ש"ח שווים היום רק 180 ש"ח מבחינת כוח קנייה
תשלמו מס על: 20 ש"ח בלבד (ולא על 100 ש"ח)

🎯 2. הבנת הערך האמיתי של הקצבה

האינפלציה עוזרת לכם להבין מה באמת תוכלו לקנות עם הקצבה בעתיד.

דוגמה:
• המחשבון מראה שאתם צריכים קצבה של 5,000 ש"ח לחודש
• אתם חושבים: "נהדר! זה מספיק לכל ההוצאות שלי"
אבל: עם אינפלציה, אותן הוצאות יעלו ל-7,000 ש"ח לחודש
• לכן תצטרכו לתכנן קצבה גבוהה יותר

⚙️ פרט טכני למתקדמים:

חישוב המיסוי: בודק לכל הפקדה בנפרד את הערך הריאלי שלה ביחס למועד ההפקדה המקורי (כך פועל מס הכנסה).

שדה "ערך ריאלי": מחשב את כל הצבירה ביחס לכוח הקנייה של היום – כדי לעזור לכם להבין כמה באמת תוכלו לקנות.

איך מתבצע החישוב של המיסוי במחשבון קצבה?

החישוב של המיסוי במחשבון קצבה הוא אחד המורכבים ביותר בעולם החסכון הפיננסי, בשל שיטת המיסוי הייחודית הנהוגה בישראל.

💰 במחשבון חסכון רגיל – חישוב פשוט

משיכה חד פעמית:
מחסרים את סך ההפקדות מהסכום הכולל ומקבלים את הרווח החייב במס (25%).

עם אינפלציה:
מחשבים את הערך הריאלי של כל הפקדה ממועד ההפקדה למועד המשיכה. עדיין חישוב פשוט יחסית.

⚡ במחשבון קצבה – חישוב מורכב משמעותית

🔄 הבעיה המעגלית

שיטת המיסוי בישראל: "נכנס ראשון יוצא ראשון" (FIFO)

המשמעות: במשיכות מרובות, צריך לדעת מאיזה הפקדות בדיוק משכנו כדי לחשב את המיסוי על כל משיכה.

הבעיה המעגלית:
• כדי לדעת כמה למשוך – צריך לדעת את שיעור המיסוי
• כדי לדעת את שיעור המיסוי – צריך לדעת מאיזה הפקדות משכנו
• כדי לדעת מאיזה הפקדות משכנו – צריך לדעת כמה למשוך

תוצאה: אי אפשר לפתור בנוסחה רגילה – הנוסחה תהיה מעגלית אינסופית.

🎯 ההבדל מול שיטות מיסוי אחרות

שיטה יחסית (נהוגה במדינות אחרות):
במועד המשיכה בודקים: "כמה אחוז מהחסכון זה קרן? כמה אחוז זה ריבית?"
המשיכה נעשית באותו יחס בדיוק.

דוגמה:
• 70% מהחסכון זה קרן (לא חייבת במס)
• 30% מהחסכון זה ריבית (חייבת במס)
כל משיכה: 70% ללא מס, 30% עם מס

למה זה קל לחשב:
יודעים מראש את היחס, אז קל לחשב כמה צריך למשוך ברוטו כדי לקבל את הסכום הנטו הרצוי.

🇮🇱 השיטה הישראלית – FIFO

העיקרון: ההפקדה הראשונה שהוכנסה היא הראשונה שיוצאת.

דוגמה מפשטת:
• הפקדה 1 (ינואר): 1,000 ש"ח → צברה 200 ש"ח ריבית
• הפקדה 2 (פברואר): 1,000 ש"ח → צברה 150 ש"ח ריבית
• הפקדה 3 (מרץ): 1,000 ש"ח → צברה 100 ש"ח ריבית

משיכה ראשונה: בהכרח מההפקדה מינואר
משיכה שנייה: המשך מינואר או מתחילת פברואר
וכן הלאה…

💻 הפתרון הטכנולוגי – לולאת חישוב

הדרך היחידה לחישוב מדויק:
לולאה ממוחשבת שבודקת אלפי אפשרויות משיכה שונות ובוחרת את האפשרות המדויקת ביותר.

⚙️ איך הלולאה עובדת:

שלב 1: המחשבון "מנסה" משיכה מסוג מסוים

שלב 2: מחשב את המיסוי על המשיכה הזו

שלב 3: בודק כמה נטו נשאר אחרי המס

שלב 4: משווה לסכום הקצבה שהמשתמש ביקש

שלב 5: אם לא מדויק מספיק – מנסה אפשרות אחרת

התוצאה: האפשרות שמניבה נטו הקרוב ביותר לקצבה הרצויה.

🗂️ ניהול נתונים מורכב

במחשבון חסכון רגיל:
אפשר לחבר את כל ההפקדות לסכום אחד – בסוף נמשוך הכל בפעימה אחת.

במחשבון קצבה:
חובה לשמור כל הפקדה בנפרד – תאריך, סכום, וכמה תשואה צברה עד כל נקודת זמן.

למה זה קריטי:
במשיכה צריך לדעת בדיוק מאיזו הפקדה משכנו ומתי היא הופקדה, כדי לחשב נכון את המיסוי עליה.

💡 למה זה חשוב למשתמש?

דיוק מקסימלי: המחשבון נותן תוצאה מדויקת לחלוטין, לא קירוב.

התאמה למציאות: החישוב מדמה בדיוק את מה שיקרה בפועל בחסכון שלו.

אמינות: אתם יכולים לסמוך על התוצאות למימוש בפועל של תוכנית החיסכון.

למה במחשבונים אחרים ברשת אני מקבל תוצאות שונות?

שאלה מצוינת! הבדלים בתוצאות בין מחשבונים יכולים לנבוע ממספר סיבות – חלקן טכניות פשוטות וחלקן טעויות חמורות בלוגיקת החישוב.

🔧 בדיקות ראשוניות – הבדלים בפרמטרים

במחשבון שלנו יש אפשרות להגדיר את כל סוגי החסכון, והתוצאות מפרטות את כל המידע האפשרי: צבירה לפני ואחרי דמי ניהול, לפני ואחרי מיסוי, ערך ריאלי לאחר אינפלציה וכו'.

לפני שתחליטו שהמחשבון השני שגוי, בדקו:

דמי ניהול: אולי המחשבון השני לא לוקח בחשבון דמי ניהול? השוו את התוצאה שלו לשדה "סה"כ צבירה לפני דמי ניהול" אצלנו.

אינפלציה: אולי הוא לא מחשב אינפלציה? נסו להריץ את המחשבון שלנו עם אינפלציה 0% ותראו אם התוצאות מתאימות.

מועד הפקדה: אולי המחשבון שם מוגדר להפקדות בתחילת החודש? נסו לסמן אצלנו את האפשרות הזו.

מיסוי: אולי הוא לא מחשב מס רווחי הון? השוו לשדה "לפני מיסוי" שלנו.

⚠️ טעויות חמורות נפוצות במחשבונים אחרים

אם גם אחרי כל הבדיקות האלו התוצאות לא תואמות, סביר להניח שיש טעות בסיסית בלוגיקת החישוב של המחשבון השני. הנה הטעויות הנפוצות ביותר:

📅 1. חישוב שנתי במקום חודשי

הטעות: המחשבון מחשב תשואה פעם בשנה במקום כל חודש.

למה זה בעייתי:
• בפועל אתם מפקידים כל חודש, לא פעם בשנה
• אם המחשבון מחשב את כל ההפקדות השנתיות בסוף השנה – התוצאה תהיה נמוכה משמעותית
• אם הוא מחשב אותן בתחילת השנה – התוצאה תהיה גבוהה משמעותית

דוגמה: הפקדה של 1,000 ש"ח כל חודש במשך שנה עם תשואה של 6%:
חישוב נכון (חודשי): כל הפקדה צוברת תשואה מרגע ההפקדה
חישוב שגוי (שנתי): 12,000 ש"ח מופקדים רק פעם אחת בשנה

🧮 2. המרה שגויה של תשואה שנתית לחודשית

הטעות הנפוצה: לוקחים תשואה שנתית של 12% ומחלקים ב-12 = 1% בחודש.

למה זה שגוי:
התשואה שקיבלתם בחודש הראשון ממשיכה לצבור תשואה בחודשים הבאים (ריבית דריבית)!

החישוב הנכון:
אם התשואה השנתית היא 12%, התשואה החודשית הנכונה היא: (1.12)^(1/12) – 1 = 0.949% בחודש

ההשפעה: הטעות הזו גורמת להערכת יתר של הצבירה העתידית.

💰 3. חישוב שגוי של דמי ניהול

טעות נפוצה מס' 1: המרה שגויה של דמי ניהול שנתיים לחודשיים (כמו בתשואה).

טעות נפוצה מס' 2: החישוב הזה:
תשואה 8% – דמי ניהול 2% = תשואה נטו 6%

למה זה שגוי:
דמי הניהול מחושבים על הצבירה הכוללת, לא כהפחתה מהתשואה!

החישוב הנכון:
1. מחשבים את התשואה המלאה
2. מחשבים את הצבירה החדשה
3. רק אז מפחיתים את דמי הניהול מהצבירה

📊 4. חישוב מיסוי שגוי

טעות מס' 1: חישוב מיסוי בלי הפחתת אינפלציה – המיסוי יוצא גבוה בצורה דרמטית.

טעות מס' 2: גם כשמפחיתים אינפלציה, עושים זאת בצורה שגויה:
מחשבים אינפלציה כוללת מתחילת החסכון לסיום החסכון.

החישוב הנכון:
כל הפקדה צריכה להיבדק בנפרד – האינפלציה מחושבת ממועד ההפקדה הספציפית למועד המשיכה.

דוגמה:
• הפקדה בינואר 2020: אינפלציה מינואר 2020 למועד המשיכה
• הפקדה ביוני 2020: אינפלציה מיוני 2020 למועד המשיכה
לא: אינפלציה כוללת מינואר 2020 למועד המשיכה על כל ההפקדות

⚖️ 5. שיטת מיסוי שגויה במחשבוני קצבה

הטעות הנפוצה ביותר במחשבוני קצבה: שימוש בשיטת מיסוי יחסית במקום השיטה הנהוגה בישראל.

השיטה השגויה (יחסית):
במועד כל משיכה בודקים: "כמה אחוז מהחסכון זה קרן? כמה זה ריבית?"
המשיכה נעשית באותו יחס בדיוק.

דוגמה לחישוב שגוי:
• סה"כ חסכון: 200,000 ש"ח
• מתוכם קרן: 150,000 ש"ח (75%)
• מתוכם ריבית: 50,000 ש"ח (25%)
המחשבון השגוי חושב: כל משיכה של 1,000 ש"ח = 750 ש"ח ללא מס + 250 ש"ח עם מס

השיטה הנכונה בישראל (FIFO):
"נכנס ראשון יוצא ראשון" – משכים תמיד מההפקדות הוותיקות ביותר.

למה זה משנה בצורה דרמטית:

🎯 במשיכות הראשונות:
שיטה יחסית: 25% מכל משיכה חייבת במס
FIFO: אפס מס! (משכנו רק מהקרן הוותיקה)

📈 במשיכות האחרונות:
שיטה יחסית: עדיין 25% מכל משיכה חייבת במס
FIFO: 100% מס! (נשארה רק ריבית למשיכה)

💥 ההשפעה על תוצאות המחשבון:
מחשבונים ששוגים בשיטת המיסוי יציגו סכומי חסכון נמוכים משמעותית ממה שאתם באמת צריכים לחסוך!

הסיבה: הם מעריכים שהמיסוי יהיה נמוך ויציב לאורך כל תקופת המשיכה, בעוד שבפועל המיסוי מתחיל מאפס ועולה בהדרגה עד 25%.

🎯 איך לוודא שמחשבון אמין?

שאלו את יוצר המחשבון:

• איך הוא מחשב תשואה חודשית מתשואה שנתית?
• איך הוא מתמודד עם דמי ניהול?
• איך הוא מחשב מיסוי ואינפלציה?
• האם הוא לוקח בחשבון את מועד כל הפקדה בנפרד?
במחשבוני קצבה: איזו שיטת מיסוי הוא משתמש – יחסית או FIFO?

🏆 למה המחשבון שלנו מדויק?

בניית מחשבון מדויק דורשת שילוב של:

🧮 מומחיות מתמטית: לוגיקה נכונה של פונקציות החישוב

💼 מומחיות פיננסית: הבנה של איך החסכון עובד בפועל

📋 מומחיות במיסוי: הבנה מדויקת של חוקי המס בישראל

🇮🇱 התאמה למציאות הישראלית: שימוש בשיטת המיסוי הנהוגה בפועל בישראל (FIFO) ולא בשיטות זרות

💡 הטיפ שלנו: השתמשו במחשבון שלנו כנקודת הייחוס. אם אתם רואים במחשבונים אחרים תוצאות נמוכות יותר במיוחד במחשבוני קצבה – זה כנראה בגלל שימוש בשיטת מיסוי שגויה שלא מתאימה לישראל.